כבר לא בטוסקנה – יום 11

הגענו לפרוג'יה שבחבל אומבריה לכבוד פסטיבל השוקולד. אפשר לומר שתזמון הטיול כולו תוכנן כך שנסיים בתאריכים הנכונים בפסטיבל. הגענו לעיר וחנינו באחד החניונים הקרובים לעיר העתיקה והתחלנו בטיפוס רגלי בשיפוע קיצוני.

מסתבר שהציפייה לראות מה יש בפסטיבל יכולה לגרום למכורה לשוקולד לרוץ בעליות במהירות שיא שהדהימה את החבר, מה ששוקולד יכול לעשות… :)

נעמדנו חסרי אוויר מול הרחוב בו התקיים הפסטיבל, עשרות דוכנים צפופים של כל דבר שאפשר לדמיין שניתן לעשות עם שוקולד! פיצה שוקולד, שאוורמה שוקולד (פנקייק במקום לאפה, שוקולד ורטבים בתור מילוי), משקה נוטלה חם, פרלינים מכל הסוגים, עוגיות מצופות שוקולד, צעצועים וקשקושים בצורת ממתקים, בובות ענק מחלקות טעימות, בקיצור חגיגה אמיתית!

הפסטיבל משתרע על רחוב ארוך, את רוב הדוכנים אפשר לזהות כמה פעמים לאורך הרחוב, בצידי הרחוב חנויות קבועות שרובן גם מוכרות עוגות, שוקולדים וממתקים.

ממש קשה להחליט מה לבחור לאכול, הכל נראה מפתה ומדהים!

בתוך כל המתוק הזה דוכנים בודדים ביותר שמוכרים מים ונשנושים מלוחים, אתם תזדקקו להם :)
שוקולד עם מלח ים של לינדט לא נחשב מלוח.. אבל ממש טעים!

בקצה הרחוב תצפית יפה על העיר, לא טיילנו בה בכלל אבל להבנתי אין משהו מיוחד לראות מעבר לפסטיבל.

בהיי מכל הסוכר נסענו למלון שוקולד שהזמנו עוד בזמן תכנון הטיול בארץ. מושלם, מושלם, מושלם! קומות בשמות של טעמי שוקולד, משקופי הדלתות בעיצוב של טבלאות שוקולד, שמיכה עם כיתוב של שוקולד, מפה של העיר על טבלת שוקולד אמיתית ואתם יכולים לדמיין את ארוחת הבוקר!

כבר לא בטוסקנה – יום 12

אחרי ארוחת בוקר שוקולדית במיוחד ביקרנו במפעל השוקולד של Perugina שמייצרים בין היתר את פרלין Baci (באצ'י) האהוב. צריך להזמין מקום לסיורים, אנחנו הזמנו יום מראש והיה מקום, אל תשכחו לבקש סיור באנגלית :)

הביקור במפעל היה ממש נחמד, קיבלנו הסברים מעניינים, ביקרנו בקו הייצור העצום שלהם וטעמנו המון.

זה מסכם את הפוסטים של הטיול האחרון באיטליה, מאז כבר עברה כמעט שנה (בחיי אני איטית!) אז אם עשיתי לכם חשק.. אוקטובר כבר תכף כאן ואיתו מגיע הפסטיבל השנתי.

שבוע מתוק לכולם!