טוסקנה – יום 8
בצהרי היום השמיני יצאנו מפירנצה לכיוון אזור קיאנטי. אם אתם בעניינים עכשיו צריכים להישפך בראשכם מפלים של יין אדום משגע, אתם יכולים להריח אותו..? לא..? טוב לפחות תקראו.
היין על שם האזור מכיל בעיקר ענבי סנג'ובזה שגדלים בכרמים המקומיים ויש כל מיני תערובות שהיקבים רוקחים, התווית "קיאנטי" מותרת לשימוש רק לבלנדים שמכילים מעל 85% מזני ענבים הגדלים באזור קיאנטי.
תערובת ה"קלאסיקו" בעלת סמל התרנגול השחור המוכר צריכה לעמוד בחוקים אפילו יותר קשים של אחוזים מדוייקים של כל סוג ענב ביין, מצד אחד אתם יודעים בדיוק מה אתם מקבלים, מצד שני אין ליקב מקום ליצירתיות ולהצגת שילובים מעניינים.
ראשונה הגענו אל Greve in Chianti (גרבה אין קיאנטי) בדרך מהחנייה אל הכיכר המרכזית עוברים בגשר מעל נחל קטן ויפה.
לא היינו רעבים כי אכלנו ארוחת צהריים בפירנצה וחוץ מלאכול ולהסתובב קצת במעט החנויות לא היה יותר מידי מה לעשות שם.
שוטטנו בשיעמום בכיכר העיר ואז ראינו שלט מתקלף שמודיע על פסטיבל ערמונים בעיירה סמוכה, הסתכלנו על התאריך – אכן מתקיים היום! מסתכלים על התוכנייה – בקרוב יתחיל מופע עופות דורסים, מסתבר שהחבר ממש אוהב עופות ולא רק בשניצל, מהר מהר, נוסעים!
הפסטיבל המקומי היה ממש חמוד, נראה לי שהיינו בין התיירים הבודדים שטרחו לתרגם שלט מתקלף באיטלקית כי כולם שם היו איטלקים.
אחרי שראינו את המופע התפנינו לדבר האמיתי.. שופינג! סתם.. לערמונים! בחבית ענקית קלו ערמונים טריים וכולם (גם אני יחד איתם) הצטופפו בציפיה לחלוקה הבאה.
את התמונה שלי עם חיוך מגוחך בגודלו כשאני מקבלת את שקית הערמונים אני אחסוך לכם.. קבלו אחת אחרי שקצת נרגעתי :)
חוץ מערמונים על האש אכלנו שוקולד עם ערמונים, שתינו בירה ערמונים וקנינו כל מיני קשקושים, היה ממש כיף בלתי מתוכנן, יש הפתעות נעימות לפעמים :)
משם המשכנו ללינה באגריטוריסמו La Camporena שהיה חביב מאוד. אגריטוריסמו זוהי תיירות חקלאי, אירוח כפרי בחוות שמייצרות יין, שמן זית וכו'. ישנו בין עצי הזית אך לא הייתה חוויה חקלאית ייחודית מלבד לקום לנוף משגע.
טוסקנה – יום 9
טוב אז ערמונים זה טעים אבל באנו לקיאנטי בשביל היין, חיפוש מהיר בגוגל של סיורי היין הכי טובים בקיאנטי הביאו אותנו ל Casa Emma. כרמים עצומים נפרשו לפנינו ולידם בית אבן קטן שם גילינו שכל הסיורים מוזמנים (בשביל זה שמתי לכם לינק, תזמינו לפני שאתם מגיעים).
הסתובבנו להנאתינו בכרמים ותכננו לאיזה יקב נמשיך משם..
הגענו ליקב Casa Sola שראינו בדרך, המראה היה כפרי יותר וביתי. את פנינו קיבלו בעלי הכרם, זוג מבוגרים חביבים ונעימים. הם הסבירו לנו שהסיור בדיוק יצא אבל שהם רוצים שנהנה אם כבר הגענו עד אליהם ויעבירו לנו סיור פרטי.
בעל המקום לא דובר אנגלית שוטפת אבל עשה מאמצים כבירים להסביר לנו על ההיסטוריה של האזור, על הכרמים ועל תהליך ייצור היין.
סופר לנו על הסלעים העצומים שהיו צריכים להזיז על מנת לגדל ענבים באדמה הקשה והסלעית של האזור ואיך אופי האדמה משפיע על טעם הענבים ובהמשך על טעם היין. שמענו גם על הקרה שהייתה באזור שבעקבותיה היו צריכים לכרות את כל עצי הזית שקפאו. טעמנו מכל סוגי היין של היקב ורכשנו יין ושמן זית איכותי.
אני חושבת שקיבלנו סיור מיוחד במינו, לא הרבה אנשים יכולים לספר על ההיסטוריה של האזור כפי שהם חוו וזוכרים אותה ולא כיוון שהם קראו או למדו.
מהסיור המשכנו לעיירה Castellina in Chianti (קסטלינה אין קיאנטי) טיילנו קצת בעיר ואכלנו ארוחת צהריים ב Sotto le Volte החבוייה במעבר אבן תת קרקעי מיוחד, היה טעים מאוד.
הרגשנו שמתחשק לנו לעשות עוד סיור יין באזור ומצאנו את יקב Monterinaldi. הסיור היה כיפי, קיבלנו המון מידע, טעמנו המון יין ורכשנו כמה בקבוקים לדרך.
אחרי הסיור התקדמנו לכיוון Radda in Chianti (ראדה אין קיאנטי) מצאנו מקום לינה ממש חביב בצד הדרך, הנחנו את הדברים בחדר ויצאנו לארוחת ערב קלילה בעיר. אכלנו במסעדה Al Chiasso Dei Portici היה ממש מעולה, מצאתי עוד מנה עם קרם תפו"א וכמהין כמו בSan Miniato, תענוג!
בבוקר שילמנו ונפרדנו מבעלת המקום, היא סיפרה לנו כמה היא אוהבת ישראלים וכמה הייתה רוצה לבקר בישראל ונתנה לנו בקבוק יין מהיקב הפרטי שלה לדרך :)
טוסקנה – יום 10
באווירת כל הכרמים ועצי הזית התחשק לנו לעשות פיקניק, קנינו גבינות, נקניקים ושלל דברים טובים והמשכנו בדרכנו לכיוון Arezzo (ארצו). מיקום טוב לפיקניק לא כל כך מצאנו (דשא גבוה מידי, דבורים, גדר ושלל בעיות) אבל בסוף אכלנו והמשכנו אל היעד.
Arezzo לכאורה עיר חובה בטיול בטוסקנה, בפועל משעממת מאוד ולא כל כך יפה לטעמי. הייתי מוותרת במקומכם בלי לחשוב פעמיים.
מArezzo נסענו לCortona (קורטונה) הבנוייה על הר גבוה. העלייה אל מרכז העיר העתיקה מאוד תלולה ובסופה מתגלה עיר מאוד יפה וישנה תצפית מדהימה (טיפסתם כל כך יפה, מגיעה לכם תצפית :))
בערב אכלנו במסעדה La Bucaccia. כשנכנסנו למסעדה שמנו לב לשלט בכתב יד "השמן של 2012 כבר כאן!" (משהו בסגנון), בעל המסעדה הגיש לנו מנת פתיח של גבינה שהוא הכין ומזג עליה בגאווה מהשמן החדש שהכינו רק אתמול. השמן המר היה פשוט מדהים שהיה אפשר לאכול אותו עם כפית. בנוסף לפתיח, כל המנות שהזמנו היו מעולות, פילה קיאנינה בעשייה מושלמת, יין מעולה מהיקב של בעלי המסעדה וטירמיסו מדהים.
בסיום הארוחה ביקשנו לרכוש בקבוק מהשמן המעולה, אחרי לבטים הסביר לנו בעל המסעדה שכיוון שהשמן נמסק רק אתמול עוד לא הספיקו לשים אפילו תוויות על הבקבוקים אבל הוא ימכור לנו בקבוק אחד כי אנחנו כל כך רוצים :)
הלכנו לישון במלון San Michele שבעים ומרוצים.
הפוסט הבא והאחרון לטיול מתרחש בחבל אומבריה, מבקרים בפסטיבל השוקולד!
